ינואר 2021
כמעט שבועיים עברו מאז שיונה היונה ישב איתי לכוס קפה של בוקר וביקש ליטופים ואהבה,
לא ידעתי שזאת תהיה הפעם האחרונה.
יונה כבר מספר חודשים חובר במהלך היום ליונים אחרים,
ובשבועות שקדמו לעזיבתו אפילו הביא כמה בודדות הביתה והציע להן להכנס ולקנן איתן בתוך הקראוון בקן המפואר שבנה ושקד עליו כל התקופה,
אך אף אחת לא שיתפה פעולה.
המצב מאד תסכל את יונה וזה התבטא בהתנהגויות
לא נעימות כלפיי וכלפי אנשים אחרים.
אני מודה שאני לא יכולה להיות בטוחה אם הוא נפגע בעולם הגדול שבחוץ
ואין לי דרך לדעת
אבל רוצה להאמין שיונה פשוט המשיך במסעו
ואולי אפילו ידע מתי לעזוב את הקן ולפנות מקום
כדי שאוכל להתמקד בטיפול של דני הכלב
שזקוק לי יותר מכל כרגע.
מעיניים שנשואות לשמיים כל היום מחכות לשובו והתרגשות מכל מעוף כנף, לרביצה על הרצפה לצד חברי הטוב ביותר המלווה אותי כבר כמעט עשור.
אני לא יכולה שלא להקביל זאת למערכות יחסים עם אנשים שנקראים לדרכינו, יש כאלו שמלווים אותנו תקופות קצרות, מסחררים אותנו, מרגשים אותנו, מלמדים אותנו שיעורים חשובים וממשיכים בדרכם.
ויש אנשים שדרכם מקבילה בשלכם והן חוברות בכל הסתעפות דרכים,
דרך חוויות ומעשים ושפע של רגעים קסומים
שחולקים במהלך החיים.
ברגעים האלו אני מודה על כל השיעורים שמלמדים אותי הקשרים הקצרים והארוכים
עם אנשים ובעלי חיים.
#תקשורת_מקרבת_בין_אדם_לחיה
Comments