במהלך שנות חייו של דני נתקלנו בהרבה מצבים רפואיים הדרשו ממנו לקיחת כדורים יומיומית לתקופות לא קצרות,
ישנן הרבה שיטות מוכרות למתן כדורים לכלבים, החבאה באוכל, ריסוק במזון או הכנסה לפה וסגירה של הלסת לכמה שניות כדי שהכלב יבלע את הכדור ולא יפלוט אותו מייד החוצה.
כל השיטות האלו עובדות... ברוב הפעמים,
כמו הרבה שיטות אחרות,
אך מה הרגש שמתלווה אל הטכס היומיומי
ואיך זה משפיע על המערכת יחסים שלי עם החיה?
האם תקשורת נכונה, הקשבה ומתן אפשרות להסכמה יכול ליצור חוויה נעימה
שהחיה אפילו מצפה לה במהלך היום?
בסרטון רציתי להראות איך דני מסמן לי
שהוא מוכן בהרמת ראש
ופתיחה רצונית של הלסת
בכדי שאוכל להניח את הכדור בעומק הלוע
כדי להקל בבליעה ומייד הוא מתוגמל
בחטיף קטן וטעים.
לפעמים אם אני שוכחת
או מתעקבת בשעה של הכדורים
דני יודע גם להזכיר לי...
Comments