להיות שם בשבילם זה השיעור האמיתי

אני עדיין נרגשת מאחד השיעורים של היום

(26.02.23)

אז התיישבתי מייד לכתוב.

התלמידה הכי צעירה שלי, בת 4

הגיעה לחווה ובהתרגשות רצה אל הלוח שיעורים

לראות למי היא עושה אימון היום

לאיזה סוס או כלב מחבריה

היא תעביר חוג של למידה.

ליבה נפעם שראתה

שהיום,

ליבי הסוסה בה זכתה.

מיהרנו להתארגן עם כל הדברים שאנו צריכים

פאוץ' צבעוני, קליקר, חיוך רחב וחטיפים

ותכננו מה נלמד ועל מה היום מתאמנים.

בחרנו בהברשה בהסכמה ובמשחק החזרת כדורים,

אבל מהרגע הראשון ליבי היססה להיכנס למגרש משחקים

זה מחזה לא שיגרתי אבל ליבי

רק אחרי זמן התמהמהות נכנסה

שלא כהרגלה ליבי גם לא רצה ישר אל התלמידה שלי

שחיכתה בשקיקה לזרוק לה חטיפים בקערה עם בואה.

התחלנו במשחק עם כדור שליבי אוהבת ומכירה

אך אפשר היה לראות שליבי

לא הצליחה להתרכז בלמידה

ומדי פעם בהתה למרחק בעיירנות והראתה לנו שהיא חששה.

לאחר כמה דקות של משחק, ליבי קפאה וכיווצה כל שריר בגופה

וברגע נעלמה וברחה בקפיצה.

לא ראינו את הסיבה לבהלה

אך לימדתי שחיות שמות לב לדברים שאנחנו למדנו להתעלם מהם,

לליבי יש חושים חדים משלנו והיא רואה או שומעת אחרת מאיתנו.

ליבי לא התרחקה ומייד חזרה לחברתינו ולביטחון שהיא למדה שאפשר למצוא בחברת האנשים שלה ושאלתי אותה מה היא עושה שהיא בעצמה חוששת,

ודימיינו את הריצה לאמא והחיבוק החזק שעוזר לנו להירגע ולהרגיש בטוחה.

מהר מאוד שוב ליבי נבהלה וברחה שוב בבהלה

אך הפעם היא רצה אל השער יציאה כדי להתקרב לעדר שלה....

ושוב חזרה אלינו וככה היה עוד פעמיים ועם כל פעם התגובה מחריפה.

שיקפתי לתלמידה שכרגע ליבי אותנו צריכה,

לא בכדי ללמד אותה דברים חדשים ולשחק איתה,

אלה לאפשר לה את הדבר שהיא לו עכשיו זקוקה,

את הביטחון שהעדר יכול להעניק לה.

הסברתי לתלמידה שלי שאני הולכת לפתוח לליבי את השער

לא רק בשביל להחזיר לה את היכולת לעשות מה שסוסים עושים

בשביל להתמודד עם פחדים ולחזור לבטחת העדר

הם שואבים ביטחון מהמשפחה

בדיוק כמו שאני את או אתה רצינו לרוץ לזרועות משפחתינו

כאשר אנו חוששנו פחדנו או הרגשנו במצוקה.

השער נפתח וליבי רצה והשתוללה בזמן שכל העדר נכנס במקומה

למגרש המשחקים שהיום הפחיד אותה נורא.

דקה עברה וליבי נכנסה למגרש ולחברת שאר העדר

ובזמן שהיא אוכלת חטיפים מהקערה שלה

זרקנו לכל הסוסים חטיפים על רצפת המגרש

כדי לעודד אותם לנוע ולחפש ולהראות לליבי חברתם שאין ממה לחשוש.

יכולנו לראות את כל הלחץ והמצוקה שהתחוללה בליבי הסוסה

מתפוגג, נעלם, כאילו לא היה...

ואני התפוצצתי מגאווה מהתלמידה

שלרגע לא נחמץ ליבה, שאת התוכנית למשחקים שלנו היא לא מימשה

אבל בעצם יכולנו להיות באמת שם בשביל ליבי

להבין אותה, לעזור לה ולתת לה את כל מה שהיא צריכה

בשביל להרגיש בטוחה.

והילדה הרגישה מועצמת ומאושרת בחלקה

ואני... המורה הכי הכי גאה

גם בעצמי וגם בילדה

ששתינו שמנו את ליבי

ראשונה

אבל השיעור הכי חשוב שנלמד

זה שפחד מתעצם כאשר אנחנו לא יכולים

להימנע ממנו בדרך שאנחנו יודעים

אם אי אפשר לברוח

ולחזור למקום בטוח

אתה אף פעם לא באמת נינוח.

#תקשורת_מקרבת_בין_אדם_לחיה #חיות_ורגשות #אימוןאישי #חוגיםלילדים#טיפולהדדי